עו"ד שחם אריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

צווי מניעה

 

צוי מניעה זמניים במשפט האזרחי

 
הסעד המשפטי הידוע בשם צו מניעה, מהווה את אחת התרופות השימושיות, התכליתיות והחשובות של מערכת המשפט המודרני.

שורשיו של סעד זה צמחו, טופחו ועוצבו על ידי המשפט האנגלי עוד מהמאה השתיים עשרה, בתקופת המלך הנרי השני ובקט. במהלך השנים השתרשה ההכרה בחשיבות סעד זה בדין האנגלי ובעקבותיו גם בדין הישראלי.

ההכרה בסעד ראשוני ובסיסי זה, הוחדרה לשיטת המשפט הנהוגה בארצנו על ידי הפסיקה ונעשתה נר לרגלי בתי המשפט הדנים במשפטים אזרחיים.

לפעמים, ההכרעה בבקשה לצו מניעה זמני היא גורלית ומכריעה לגבי תוצאות המשפט גופו כבר בראשיתה של ההתדיינות, ולפעמים סעד זה משמש תרופה יעילה ובטוחה לשם הגנה על זכויות מהותיות בתחומיו המגוונים של המשפט האזרחי, עד להכרעה הסופית כפי שתגובש על ידי פסק הדין.

קיימים כללים ועקרונות, שפותחו על ידי פסיקת בתי המשפט ומלומדי המשפט במשך השנים, ואשר לאורם מפעיל בית המשפט את שיקול דעתו אם להיעתר לבקשה למתן צו מניעה זמני.

לדוגמא, בעניין ע"א 409/13 שידורי קשת בע"מ ואח' נ' קופר ואח', ניתן על ידי כב' בית המשפט העליון צו מניעה זמני כדי למנוע פרסום מראש בהתבסס על כלל "הסוב יודיצה", שם נקבע גם כי כאשר "נטענת טענה כי קיימת הפרה של כלל ה"סוב יודיצה" תינתן עדיפות להעמדה לדין פלילי על פני מניעה מראש על דרך של מתן צו מניעה"בכל הנוגע לחופש הביטוי מקובלת הבחנה בין מניעה מראש של ביטוי, לבין הטלת סנקציה.

בדיעבד, הגישה הרווחת היא כי אמצעי של מתן צו מניעה נושא בחובו פגיעה בחופש הביטוי יותר מאשר ענישה בדיעבד.
(ראה למשל:" בג"צ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פדי' מא' (3) 255; ע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא פדי' מג' (3) 840.

מניעת פרסום פוגעת בזכות החוקתית לחופש הביטוי שהיא נשמת אפו של משטר דמוקרטי, לכן מתן צו זמני, בנסיבות שכאלה, צריכה להיבדק במבחנים חוקתיים שנקבעו להגבלת חופש הביטוי.
נוסחת "האיזון החוקתית" קובעת כי פגיעה בזכות החוקתית לחופש הביטוי בדרך של מניעת פרסום מראש, תתאפשר רק אם עלולה להתקיים בהסתברות קרובה לוודאי פגיעה ממשית באינטרס מוגן.

העקרונות המנחים את בתי המשפט השונים הדנים בצווי מניעה (בתחומים שונים) מורכבים מבדיקת עילת התביעה, האם היא מבוססת לכאורה, סיכויים של התביעה להצליח, שיקול נוסף הוא "מאזן הנוחות", האם יגרם נזק בלתי הפיך במידה ולא יוענק הצו הזמני (יש צורך בפירוט הנזק ובשכנוע בית המשפט כי הנזק שיגרם אינו בר פיצוי, למשל, באם לא יינתן צו זמני למשל, מתן צו מניעה זמני כנגד דיספוזיציה במקרקעין שכן, באם הזכויות יועברו לאחרים, לא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו, וכי לעומת זאת שמירה על מצב קיים יהיה נכון וצודק להעניקו בשלב המוקדם של המשפט.
 

מאזני הנזק והנוחות

 
צו המניעה הזמני מורכב בראש ובראשונה מנסיבות העניין שלפני בית המשפט ומעקרונות שהתפתחו והשתרשו בפסיקה הדנה בסעדים של צו מניעה זמני. בתי המשפט אינם מוגבלים בשיקול הדעת השיפוטי שלהם.

שיקולים שבית המשפט יביא בחשבון בהפעילו את שיקול הדעת השיפוטי שלו יהיו מידת הנזק שייגרם לצדדים, ומידת הפגיעה בנתבע אם הצו יינתן או לא יינתן.

במשפט Monsanto נ' חברת תעשיות ומעבדות גשורי בע"מ;
(תא' 2853/84, פסמ' תשמו' (א), 442 נפסק כך:
 
"בבואי לשקול את מאזן הנוחות הריני מדריך עצמי על פי העיקרים הבאים:
 
  • יש לשקול ברצינות ובכובד ראש עמדות שני הצדדים ולראות רצינות טענותיהם ורק אחר כך להחליט לטובת מי נוטה הכף....
  • כאשר מתו צו מניעה משמעותו המעשית היא החלטה בדבר זכויות הצדדים ממש ולא רק שמירה על המצב הקיים, גישתו של בית המשפט תהיה לשקול את מירב השיקולים על מנת למנוע אי צדק. שהרי משמעותו של מתן צו מניעה זמני הינה למעשה מתן פסק דין בעניין בלי שהמשיב זכה להביא עניינו לדיון מעמיק ומפורט.
  • בכל מקרה חובה על בית המשפט להתבונן מעט אחורה על הרקע לבקשה..
  • יש לשאול אם ניתן להמיר את צו המניעה בפיצוי כספי, או שמא מהות העניין היא כזאת שפיצוי כספי לא יהא הסעד ההולם. שהרי בעילה מתמשכת עסקינן, וכל פיצוי שניתן בגין הפרה קודמת אין לו כל משמעות לגבי הפרה עתידית.
  • יש לשאול אם מתן צו המניעה מנחית מכה כה אנושה על המפר עד כי אפילו יזכה בתיק העיקרי, לא יוכל להתאושש כמעט לחלוטין ממהלומה משפטית זו.
  • יש לבחון היקפו וטיבו של כל אחד מהמוצרים והתכשירים של הצדדים ולקבוע עד להיכן התפתח ומה מידת המימון שהוצאה עד הלום.
  • יש לבחון את מספר המדינות בחו"ל שבהן רשום הפטנט, הליכים שנתקיימו שם והסתיימו בפסק הדים ואת ותיקות הפטנט בכל אחד ואחד מהמקומות הנ"ל.
  • יש לתת את הדעת למשך הזמן שיעבור עד אשר תתברר התביעה העיקרית ומהו משך הזמן שנותר לפטנט להיות מונופול ביד המבקשת...
  • העניין האמיתי שעליי לבדוק הוא מהי מידת הנזק היחסי שנגרמה ותגרם לכל אחד מן הצדדים. במאזן הנזק אם חדו של אותו צד מבקש על העליונה, כי אז תתקבל עתירתו למתן צו כמבוקש.
    במקרה כזה על בית המשפט להכיר בעובדה שהגנה על פטנט היא עדיפה וחזקה יותר מכל זכות אחרת, שכן אין לך זכות קניינית כל כך פגיעה כמו זכות הפטנט.
    בזכויות קנייניות "רגילות" מעטים המקרים בהם יבוא אדם ויכפור בזכותו של נושאה, ואילו בזכות הפטנט אורבים מפרים בכוח לפתחו של בעל הפטנט השכם והערב ומנסים להשתתף עמו בפירות זכותו. זוהי זכות שבעליה פונה בצר לו לעזרת המדינה ומוסדותיה השיפוטיים יותר מכל זכות אחרת, ועל בית המשפט לשוות לנגד עניו מידת פגיעותו של בעל הפטנט. אם הוכחה הפרה (ולמדנו שאין זה משנה אם בהפרה מילולית או בהפרת עיקר ההמצאה המדובר –שניהם חד המה), כי אז רק במקרים קיצוניים ויוצאים מן הכלל ורק כאשר דרישות הצדק דורשות זאת יסרב בית המשפט למתן הצו"
 
בדונם בצווי מניעה זמניים בתי המשפט מפעילים לעיתים קרובות את שיקול דעתם בכיוון מתן איזון ראוי בין הערכים המתנגדים השונים (למשל, בתביעות איסור לשון הרע).

בשלב שבו טרם הוכרעה שאלת האחריות ועל בית המשפט לצוות את מניעתה של פעילות שהציבור היה עשוי להיות מעוניין בה ואשר מניעתה עשויה לפגוע בו, בית המשפט יפעיל את שיקול דעתו כשהוא מתחשב במכלול השיקולים המועלים לפניו כדי להגן על אינטרסים לגיטימיים.

מתן ציווי לשעה או ציווי קבוע הוא עניין המסור לחלוטין לשיקול דעתו של בית המשפט.

על פי שיטת האיזון המקובלת בבתי המשפט במהלך הדיונים בצווי מניעה זמניים, השופט מציג את השיקולים השונים המתחרים ביניהם על מאזני הצדק המותאמים לכל מקרה ומקרה.

" על פי שיטת האיזון, השופט מציב מאזניים שעל כפותיהם הוא מניח את הנתונים הנוגדים. תוצאות השקילה מכתיבות את התוצאה". (השופט ברק בספרו פרשנות במשפט, כרך שני עמ' 882).

 

סיכויי ההצלחה של תביעה

 
לאור בדיקת כתבי הטענות המוגשים מטעמם של בעלי הדין ומקצת הראיות התומכות בהם יקבע בית המשפט בשלב המקדמי, לצורך מתן ההחלטה בסעד הזמני, מה הם סיכויי ההצלחה של התביעה.

כב' השופטת בית המשפט העליון בן פורת ניתחה את שיקולי בית המשפט בתיתו סעד זמני בערעור ברון נ' מנדיס טורס:

" הטענה האחרונה, שמכל מקום צריך היה להעניק את הסעד הזמני, נופלת, לדעתי, מאליה. לפי ההלכה הפסוקה, משקל הסיכוי להצליח מהווה לעיתים גורם מכריע אפילו כאשר אי מתן הסעד עלול לסכל את אכיפת העיסקה במקרקעין. בע.א 217/63 (9) , שדן באכיפתה של עיסקה במקרקעין, החליט בית משפט זה שאין להוציא צו מניעה, כי "הסיכוי של התובע להצליח בתביעתו הוא קלוש, ומכל מקום אינו חזק במידה המצדיקה – בשים לב לנזק העלול להיגרם לנתבע אם תדחה התביעה – את דבר מתן הסעד הזמני המבוקש". הוא הדין בענייננו".

 

התנהגות המבקש

 
אחד המרכיבים של שיקול הדעת השיפוטי הוא התנהגותו של המבקש. בית משפט הדן בצווי מניעה דורש מכל הפונה אליו לשם קבלת סעד זמני שיבוא בכפיים נקיות ולא יעלים מידיעת בית המשפט עובדות חשובות הקשורות למשפט הנדון לפניו.

" .He who comes to equity must come with clean handsאם יהיה דופי בנקיון הכפיים של מבקש הסעד, בקשתו תידחה, שכן מצפים ממנו כי ינהג ביושר. בנושא המשמש נשוא הדיון התנהגות המבקש חייבת להיות ללא דופי.

 

שיקול דעת שיפוטי בהגנה על זכות קניינית

 
כאשר נושא הבקשה הוא פגיעה בזכות הקניינית, שהיא זכות שבדין, בית המשפט ינהג במשנה זהירות וקפדנות כלפי המפר או הפוגע בזכות כזאת.

לבית המשפט יש שיקול דעת מצומצם שלא להעניק צו מניעה לשם הגנה על זכות קניינית, והוא לא ייעתר לבקשה לתת סעד זמני כשהמדובר בפגיעה של מה בכך. כל אימת שקיים חשש לעשיית שימוש ברכוש השייך למבקש באופן שיסכל מראש את תביעתו, עשויה עובדה זו להיחשב כאחת הסיבות המצדיקות מתן צו מניעה זמני.

כאשר הזכות שמבקשים להגן עליה היא בגין תובענה לאכיפת זכות במקרקעין, יש צורך ברור ונגלה לעין במתן צו מניעה זמני האוסר על ביצוע עיסקאות כלשהן במקרקעין שעלולות לפגוע בזכויותיו של התובע, עד לסיום הדיון המשפטי.

את הבסיס ההיסטורי להגנה על זכות הקניין נוהגים לעגן בסעיף 17 לחוק המקרקעין, תשכ"ט 1969, הקובע:

 
"המחזיק במקרקעין זכאי לדרוש מכל מי שאין לו זכות לכך שיימנע מכל מעשה שיש בו משום הפרעה לשימוש במקרקעין ושיסלק כל דבר שיש בו משום הפרעה שכזאת".
 
כאשר למעביד יש סודות מקצועיים, העדרה של התניה חוזית אינו צריך למנוע הגנה על האינטרסים הקניינים של המעביד. במקרה כזה יופעל שיקול הדעת השיפוטי, שיבדוק האם יש למנוע עשיית שימוש במידע שהגיע לידי העובד עקב פעילותו למען הצד שלישי כלשהו.

העקרונות המנחים את בתי המשפט השומעים בקשה למתן צו מניעה זמני במשפט בגין הפרת פטנט אינם שונים ביסודם מאלה החלים במקרים אחרים שבהם נדרש בית המשפט להעניק סעד ביניים לשם הבטחת התביעה העיקרית.

כאמור, שיקול הדעת המסור לבית המשפט בדונו בבקשה לצו מניעה זמני המתבססת על זכות קניינית הוא מצומצם למדי. אף על פי כן עדיין יש לבית המשפט שיקול דעת לסרב לתת צו מניעה זמני כאשר הנזק הוא פעוט ואפשר לפצות את התובע בקלות, וגם במקרים אחרים שבהם קיימים טעמים מיוחדים לא לתת את הצווים המבוקשים.
 

ערעור - התערבות בשיקול הדעת השיפוטי

 
בתי המשפט של ערעור בדרך כלל אינם מתערבים בשיקול הדעת של בית משפט בערכאה נמוכה יותר שהחליט את ההחלטה אם לתת או לא לתת צו מניעה זמני.

בתי המשפט יתערבו בשיקול הדעת של הערכאה הקודמת באשר לקיומו או לביטולו של צו המניעה אם הערכאה הקודמת נזקקה לאמת מידה לא נכונה ולמבחן מוטעה בהערכת נזקו של המבקש.

בית המשפט היושב בערכאת ערעור על החלטת בית משפט קמא יבדוק האם בית המשפט שעל החלטתו מערערים פעל על פי שיקולים נכונים וצודקים. אבל אם יהיה ברור שההחלטה מוטעית ומבוססת על שיקולים לא נכונים, יתערב בית המשפט בהחלטה על ביטולה או שינויה.

בית המשפט העליון התערב בשיקול הדעת שהפעיל בית משפט קמא בערעור תמי תעשיות מכונות בישראל (1990) בע"מ ואח' נ' רפי כהן ואח' ( רע"א 2714/93 מיום 12.1.94).

לאחר שעיין בנימוקי הבקשה ובתגובת המשיבים קבע בית המשפט העליון כי לא היה מקום לתת צו מניעה זמני כפי שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בקשר לפרוספקט בלא לתת צו מניעה בקשר לייצור ושיווק המכונה עצמה, נשוא הדיון. שלא כדעת הערכאה הראשונה מצא בית המשפט העליון כי על פני הדברים קביעת השילוט על המכונה אינה יוצרת בהכרח את ההבחנה בין המכונות בעיני הקונה הסביר, ומכל מקום, קביעה כזאת ראוי שתיעשה בתום ההתדיינות, לאחר שבית המשפט שמע את מכלול הראיות המובאות מטעם שני הצדדים.